מבנה הנשמה והמסע לגוף האדם
איך אנחנו בנויים? מה קורה לפני הירידה לגוף? ואיזה הכנות מתרחשות לפני שאנחנו מתממשים פה בגוף אדם?
הנשמה היא רכיב מרכזי בתהליך ההתפתחות של היקום.
היא חלק ממערכת שלמה בה נשמות אינדיבידואליות יורדות לעולם הגשמי, מתנסות ולומדות, ובסופו של דבר חוזרות למישור שממנו הגיעו.
במאמר זה אסביר את מבנה הנשמה, המסע שהיא עוברת בדרך לגוף, סוגי הנשמות הקיימות, ותפקידה של כל נשמה בתוך התוכנית הגדולה.
ככל שנדע יותר על המבנה הנשמתי שלנו, על המערך המורכב הזה ועל הדרך שהנשמה עושה לפני המימוש שלה כאן בגוף, כך נוכל להטמיע בתוכנו עוד ועוד את ההבנה שאנחנו ישויות אור שמקבלות ביטוי בגוף ולא שום דבר אחר.
ליבה
החלק הגרעיני שלנו והגבוה ביותר נקרא ליבה, הליבה היא עוצמתית ומכילה המון מידע ומתפתחת מכל גלגול חיים שלנו כאן בכדור הארץ.
מכיוון שהליבה היא אנרגיה גדולה מאוד, עוצמתית עם המון מידע, היא לא יכולה להתגלגל כאן לגוף אדם,
אם היא תצטרך להגיע לכדור הארץ היא יכולה לפוצץ אותו בעקבות הגודל והעוצמה שלה, והיא גם לא יכולה לכווץ עצמה, להוריד את עצמה לתדר הזה ולכן היא שולחת תעתיק ממנה, מעין שלוחה שלה.
השלוחה הזאת היא הנשמה.
נשמה
הנשמה מכילה בתוכה אספקטים מסוימים מתוך הליבה והיא נמצאת בדחיסות ותדר כזה שיכולה להתחבר לגוף ולתמוך בו באותו גלגול חיים ספציפי.
החיבור לגוף לא נעשה ישירות אלא יש חלק רוחי שהוא בתדר מספיק נמוך להתחבר לנפש ובתדר מספיק גבוה כדי להתחבר לנשמה והוא גם נקרא שחקן רוח או שחקן הבעה.
אז עד כה יש לנו את החלק הגבוה ביותר שנקרא ליבה, תחתיה יש לנו את הנשמה שנגזרת ונתפרת לאותו גלגול חיים, ומתחת לנשמה יש לנו את הרוח שנקראת לעיתים גם שחקן הרוח שמתחבר לנפש (החלק הרגשי והתחושתי שלנו) והנפש מחוברת לגוף.
מבנה המערך הנשמתי
הנשמה היא חלק תודעה הנגזר מהליבה.
הרוח אחראית על המחשבה, הבנה, תקשורת, אינטלקט, חישה פנימית.
והנפש מתחברת לטווח הרגשות והתחושות שבגוף.
הליבה שלנו היא החלק שנוצר על ידי המקור אשר פיצל את עצמו להרבה הרבה ליבות – פוטונים של אור.
לכאן (כדור הארץ) מתגלגלות ליבות מסוג מסוים.
הליבות שמגיעות מחוברות לאחד מ 4 היסודות: אש, אויר, מים, אדמה.
כל ליבה היא שונה בהתאם ליסוד המוביל אותה ועל כך אכתוב מאמר בנפרד אשר יוקדש לנושא היסודות.
לכל ליבה יש את מטרת העל שאותה היא צריכה למלא כדי להתפתח ולגדול.
דברתי על זה בפודקאסט “התבונה הפנימית” שם קראנו לזה הולוגרמת החובה, שזה מטרת העל של הליבה שאותה היא שואפת למלא במהלך הגלגולים השונים.
אפשר לדמות את הולוגרמת החובה לרשימת מכולת. רשימה שהליבה צריכה להשיג.
ובכל גלגול חיים היא משיגה עוד חלק ועוד חלק מאותה מטרת העל, מאותה רשימת מכולת ענקית.
הנשמה שמתגלגלת, מעבירה את המידע שהיא אוספת לליבה כדי שהיא תשלים בסופו של דבר את הרשימה הגדולה שהיא לקחה על עצמה לבצע.
החיים כמשחק תיאטרון
אני מרבה להשתמש במטאפורה של תיאטרון כי כך קל להסביר את כל המערך הנשמתי / אנרגטי שלנו.
ומה יש לנו בתיאטרון?
במה, שחקן, תסריט, הצגה, תפאורה וכדומה.
אז אם נמשיך את אותה מטאפורה אנחנו מוזמנות להתייחס אל הנשמה שלנו כמו אל במאי של ההצגה.
לבמאי יש שחקנים שמשחקים על במת משחק ויש הפקה ויש תקציב לממן את הכל.
אם הנשמה שלנו במאי אז יש שאלות שאנחנו יכולות לשאול אותה – שאלות שמתאימות לבמאי, ראייה גבוהה על החיים שלנו. אתן יכולות בלילה לפני שינה כאשר אתן נמצאות בין ערות להרדמות לעשות לעצמכן דמיון מודרך קצר וקליל שבו אתן מבקשות מהנשמה שלכן תשובות והכוונה שיגיעו ויקבלו מימוש דרך החלומות שלכן.
אבל אנחנו לא יכולות לשאול את הנשמה שלנו הכל.
כי הנשמה לא תגיד לנו דברים קדימה בחיים שלנו מאחר וכל סצנה צריכה להיות משוחקת ואסור לנו לפגוע בחופש הבחירה. הנשמה יכולה לתת לנו כיוון, רמזים, הכוונה אך לא לתת לנו מתכון מדויק או מפת דרכים שבה יהיה כתוב תלכי ימינה פעמיים שמאלה ותגיעי למטמון. חופש הבחירה הוא מעל הכל.
אז בואו נחזור למטאפורה של התיאטרון עם הבמאי והשחקנים.
עד כה הבנו שהנשמה לנו משולה לבמאי של ההצגה.
ומי החלק שלנו שמבטא את עצמו כאן בפועל? זה מנוהל על ידי צוות שלם של שחקים.
אנחנו יכולות לקרוא להם שחקני אישיות, שחקני הבעה, שחקני הרוח – הכל אותו שם.
כלומר הרוח היא לא אחת אלא מחולקת למספר רוחות, מספר שחקנים.
כל שחקן אמון על יכולות, מיומנויות.
למשל – היכולת להכיל, היכולת לחשב (להתעסק עם דברים ריאליים), היכולת להיות אמהית, היכולת להיות עסקית, היכולת להיות רכה ומינית וכן הלאה.
בתוכנו יש אספקטים שונים ומגוונים וכל פעם חלק רוחי אחר מתוכנו מקבל ביטוי.
לכל גלגול חיים יש נשמה שנוצרת ומתחברת לאותה מטרה ספציפית.
לפני הירידה לגוף הליבה שזה החלק הגבוה ביותר שלנו עוברת דרך מספר תחנות כדי ליצור את תסריט החיים שלה, לתפור את הנשמה המדויקת ביותר, כדי לבנות את סיפור המסגרת שיתמוך באותה למידה משמעותית שמפתחת את אותה ליבה.
התחנות בדרך לגוף
התחנה הראשונה היא המישור שממנה היא מגיעה.
אני אגיד במאמר מוסגר שהבריאה שלנו מורכבת מ-24 מישורים וכל ליבה יכולה להגיע ממישור אחר.
כל מישור גם מורכב ממספר רבדים ולכן הליבות יכולות להגיע ממישורים ורבדים שונים.
הליבה מקבלת מהמישור שממנה היא מגיעה את היעוד הכללי של מה היא צריכה ללמוד, לאחר מכן היא יושבת עם המחשב הקוונטי הענק של הבריאה שנקרא “תודעת העל” ומקבלת גם ממנו את האיך.
האיך הוא בעצם יצירת התסריט, הכיוון הכללי של החיים אותו היא עומדת לחוות.
בעת כתיבת התסריט הליבה בודקת – האם התסריט שאני כותבת אכן באמת יתרום להולוגרמת החובה (מטרת העל שלי) וגם לתודעת העל שיודעת מה חסר מבחינת הספריות הקוסמיות בבריאה.
אחרי שהיא כבר יודעת את המה ואת האיך היא עוברת למשרדו של יהוה שמעניק את האנרגיה הפיסית ליצירת גוף בהתאם למה שנבחר והוחלט.
מהמישור הקבוע של אותה ליבה נשלחת הנשמה שנתפרה ונוצרה במיוחד לאותו תסריט חיים והיא יורדת למקום שנקרא מישור הביניים.
וכמו שמו כן הוא, שלב ביניים שהנשמה נמצאת עד הלידה.
במישור הביניים היא מתאימה את עצמה לחוויות הגשמיות שהיא עתידה לחוות בעולם.
זהו השלב שבו הנשמה בוחרת את חוויות החיים, התמודדויות ולקחים שהיא תעבור.
כאשר אנחנו עובר ברחם – אנחנו במקביל נמצאות במישור הביניים בונות את כל המשחק שלנו.
אבל רגע למה הכוונה בונות את המשחק שלנו?
הנשמה מתחילה לבחור את שחקני הרוח שייקחו חלק באותו גלגול חיים.
יש לנו כל מיני אספקטים רוחיים בתוכנו שפיתחנו והצמחנו במהלך החיים שלנו שוב ושוב כאן עלי אדמות והנשמה יודעת לבחור את החלקים המתאימים בהתאם למה שצפוי לה בחיים החדשים.
הנשמה עוברת תהליך שבו היא מתרגלת ומכינה את עצמה לאתגרי הקיום הפיזי.
במישור זה, הנשמה יכולה גם לצפות על החיים הצפויים לה, ולעדכן את התסריט שלה בהתאם להדרכה ולשיקולים רוחניים נוספים. המפגש עם הגוף הפיזי מתחיל בעובר, כאשר הנשמה שוקעת לתוך הגוף ברגע ההיריון, שם היא מקבלת את החיבור המלא לרמות החומר והפיזי.
מימון אנרגטי - מצבר החיים
כאשר נשמה מתממשת בגוף ותינוק חדש נולד לאוויר העולם יש גם יכולת אנרגטית שמלווה אותו בכל חייו כדי שיוכל לחיות פה בגוף. היכולת האנרגטית הזאת נמצאת במעין מצבר שמזרים כל הזמן לתוכנו אנרגיה.
האנרגיה הזאת מוזרמת דרך מרכז הכתר שלנו ומשם לשאר מרכזי האנרגיה שלנו הידועים גם כצ’אקרות.
המצבר של כל אחד ואחת מאיתנו הוא שונה ומיוחד ובנוי בהתאם לאותו תסריט חיים.
וכמובן שכל תסריט חיים הוא שונה במהות שלו ולכן אין מצבר דומה לרעהו.
תסריט החיים מחולק לסצנות ממש כמו בכל הצגה טובה.
אנחנו יודעות שיש מערכה ראשונה שמשפיעה על המערכה השנייה וכן הלאה.
אפילו יש את המשפט הידוע שאומר שאקדח שיופיע במערכה ראשונה, ישתמשו בו במערכה השנייה.
אז זאת דוגמא מאוד מוחשית כדי להראות לנו איך כל חלק בחיים שלנו משפיע על החלק הבא, איך החלטות שלנו בגיל 20 מביאים אותנו לסיטואציה מסוימת בגיל 30, איך מחשבות ורגשות שלנו הופכים לאט לאט לאופי שלנו ומפסלות את הדרך שאנחנו חיים.
כאשר אנחנו מדויקות בסצנה בחיים שלנו אנחנו מקבלות את האנרגיה המקסימלית שמוקצת לאותה סצינה ומשפיעות לטובה על הסצינה הבאה. מצבר החיים שלנו מזרים לנו תמיד את האנרגיה המתאימה בהתאם לרצונות, מחשבות ורגשות שלנו, וזאת בתנאי שאנחנו מדויקים עם תסריט החיים שלנו ועם הסצינה הנוכחית.
מצבר החיים שלנו לא יעניק לנו אנרגיה שהיא לא מדויקת לנו ולא יפתח כאשר אנחנו מושכים רצון שהוא לא מדויק, רצון שהוא לא שלנו באמת. מצבר החיים גם לא יכול לתת לנו עושר ללא גבולות אם זה לא חלק מהתסריט שלנו. וזאת נקודה חשובה להבין בהיבט של כסף כי לא כולם יכולים להיות עשירים, וזה בניגוד לכלמיני קורסים והרצאות של מנטורים כאלה או אחרים שמבטיחים לנו שכל אחד יכול לשאוף לחלום ולהשיג את מה שהוא רוצה. זה לא מדויק.
חשיבות הנשמה
לכל נשמה יש תפקיד ייחודי במסגרת הבריאה הכוללת. באמצעות הגלגולים השונים, הנשמה לומדת ומתפתחת תוך כדי משחק המשלב פיזי, רגשי ורוחני. מטרתה של הנשמה היא לגדול ולצבור ניסיון.
בכל מחזור חיים היא שואפת להשלים תהליכים בלתי סגורים ולממש את תסריטה במלואו.
הנשמות עובדות יחד כדי להשיג מטרות גדולות יותר. עבור כל נשמה קיימת “חתימת על” המבטיחה שהיא תצליח לחוות את כל מה שנחוץ לה מבחינה רוחנית ואנרגטית. זו הסיבה שכל נשמה נמשכת לחוויות מסוימות ולשחקנים אחרים שנפגשים איתה בגלגולים שונים. כל מפגש מחדש תומך בהתפתחות האישית והקולקטיבית.
הנשמה היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהבריאה, חלק ממנגנון גדול הכולל תהליכי למידה והתפתחות אין-סופיים. מבנה הנשמה, המסע שלה והסוגים השונים מאפשרים לה לנוע בין העולמות, לצבור חוויות ולתרום להתפתחות הרוחנית של כל היקום. בהבנת הנשמה, אנו מבינים טוב יותר את ייעודנו בעולם, את הדרך האישית שלנו להתפתחות, ואת התפקיד של כל אחד מאיתנו בתוכנית הגדולה של הבריאה.